BACK

חזור

במקום הקדמה

 

 

 

לא הספקתי להקיף את הכיכר וכל בגדי, נעלי והגרביים היו ספוגי במים וזיעה, כתוצאה ממטח גשם פתאומי ולחות. ברוכים הבאים לניו-יורק. בשעות הבוקר של אמצע ספטמבר, 34 מעלות ולחות של 93 אחוזים, מלווים בגשם טרופי, עם טיפות, כל אחת בגודל של חרוז. בקצור, מרחץ אדים. וטראמפ והשמרנים טוענים שאין שינוי אקלימי, ושבני האדם אינם מזיקים לפלנטה, שעליה הם חיים.

 

ואני עוד הרשתי לעצמי לקטר כל השנים, על הקיץ המהביל והבלתי נסבל של תל-אביב, שבו אילצתי את עצמי להשכים כל בוקר ולרוץ לאורך גדות הירקון והטיילת בחוף הים, בין שמונה לשניים עשר קילומטר, ולחוש בשובי, כמי שטבלו אותו בחמאם טורקי.

 

אבל מאצ'ו ריצה, נשאר מאצ'ו ריצה, גם אם הוא גבר קשישא, שמתקרב לגיל שישים ושמונה. וגם אם יש לי שני מיניסקוסים, אחד בכל ברך, שלמזלי כל האורתופדים שהתייעצתי עמם, ובהם חברי ד"ר דניאל ריבא המליצו לי שלא לנתח.

 

אני מבטיח שלא אלאה אתכם עוד, בבלוג הריצה הזה, בכל תחלואי ומדווי, שהם תוצאה של עייפות החומר, כלומר הגיל וההתעללות שעבר גופי ברבע מאה של ריצות ארוכות, מרתונים, אולטרה מרתונים, טריאתלונים ותחרויות חצי איש ברזל ואיש ברזל. רק הפעם הזאת. עוד הוסיף שיש לי גם כמה בלטים – עדיין לא פריצת דיסק – בגב התחתון, שמקרינים אי נוחות ולעיתים גם כאב ברגל ימין.

 

גם כאן שפר עלי מזלי וד"ר מייק מילגרם החייכן ונעים ההליכות, מומחה אורתופדי לעמוד השדרה, שלח אותי לצילומים ו-MRI – בדק, התבונן בתוצאות - וקבע שאין צורך בשום ניתוח. וחשוב יותר.

 

הוא פסק שאני יכול להמשיך לרוץ, כל עוד הכאב בלתי נמנע .באשר לסבל? אני בוחר בו, כמו שכתב הסופר והרץ היפני הרוקי מורקמי. טוב גם מייק הוא רץ וטריאתלט. אז מה כבר אפשר לצפות מרופאים רצים? שימליצו למי שלקו כמוני באובססיה לריצה, להפסיק לרוץ, כל עוד הם יכולים? בוודאי שלא.

 

אם הם היו עושים זאת היו מועלים לדעתי, אם לא בשבועת היפוקרטס, לפחות במחויבותם לריצה.

זו ההקדמה. הפוסט הראשון של הבלוג, שאני משיק כאן. הוא מעין המשך לספר שכתבתי על ריצה, לפני שש שנים בעברית. הבלוג יעסוק בכל עולמות התוכן והרגש שלי.

 

בריצות בניו יורק, אך גם אעלה מעת לעת, כתבות  על תחומי העיסוק המקצועי שלי: ביטחון, צבא, מודיעין והערות על המצב. אמליץ על מסלולים ואשתף אתכם בחוויותיי ורשמים מהאנשים שפגשתי במסלולי הריצה, על הבניינים והאתרים שחלפתי על פניהם, או נכנסתי אליהם, ועל ההיסטוריה של המסלולים.

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload