BACK

חזור

פרשנות עומאן

 

בקורו המפתיע של ראש הממשלה בנימין נתניהו ופגישתו במוסקט בירת עומאן, עם השליט, סולטן קאבוס בלילה שבין חמישי לשישי, ב-25 לאוקטובר, הוא בהחלט הישג למדיניות החוץ שלו, שמכוונת להדק את הקשר בין ישראל למדיניות הערביות המתונות והפרו מערביות. יש מי שמכנים זאת "הברית הסונית" אף שרוב העומנים הם בני דת איבאדי. הסוניים ושיעיים הם המיעוטים הגדולים בסולטנות.

 

לא ברור בדיוק מה היו מטרות הנסיעה. מיד בתום הביקור הודיע דוברי הנסיכות שהם לא יתווכו בין ישראל לפלסטינים. הם הדגישו כי הם תומכים בתכנית השלום (שטרם הוצגה) של הנשיא דונלד טראמפ וממשלו. אך עצם הביקור, והסמיכות שלו לזה של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, יש בו מסר של עומאן ,שאומר: גם אנו כאן, שותפים לדאגה מהמבוי הסתום, במשא ומתן לשלום בין ישראל לפלסטין.

 

עומאן ידועה בקשריה הטובים עם כל שכנותיה כולל ערב הסעודית ואיראן. השיחות החשאיות בין ארצות הברית לאיראן שסללו את הדרך להסכם הגרעין ב-2015 התקיימו בעומאן ובחסותה. אין ספק כי נתניהו וקאבוס דנו ביחסים עם איראן. אך מכאן ועד למסקנה כי עומאן תנסה לתווך או לקרב בין הרפובליקה האסלאמית לישראל, המרחק רב, כמו מזרח ממערב.

 

בהודעת משרד ראש הממשלה לאחר הביקור נמסר כי זהו הביקור השני של ראש ממשלת ישראל במוסקט מאז-1996. אכן לפני 22 שנים, ביקר בה ובקטאר שמעון פרס ונפגש עם קאבוס. 

באותו ביקור, סוכם ששתי המדינות יפתחו משרדי אינטרסים האחת אצל השני יה. נציגים של משרד החוץ נשלחו למוסקט ואיישו את המשרד למשך כמה שנים. המשרדים נסגרו בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה ב-2003. 

 

בהודעתה, לשכת נתניהו שכחה עם זאת, לציין כי ראש הממשלה הראשון, שביקר בעומאן , היה צחק רבין, שהגיע אליה כמה שבועות לאחר שחתם על הסכם השלום עם ירדן ב-1994. אגב הטיסות הישירות שלו ושל נתניהו עברו מעל לשטחה של ערב הסעודית ובאישורה כמובן.

 

רבין חתר לעטוף את הסכמי אוסלו עם הפלסטינים והסכם השלום עם ירדן, במעטפת של תמיכה רב צדדית, של העולם הערבי והמוסלמי. במסגרת שיחות אלה, דנו נציגי ישראל עומאן ושאר המדינות הערביות, בתוכניות פיתוח אזוריות ובנושאים משותפים כי המחסור במים, סוגיות של מקורות אנרגיה ושיפור החקלאות.

 

למרות האינתיפאדה וסגירת משרדי האינטרסים עדיין נשמרו הקשרים בין שתי המדינות. שרת החוץ ציפי ליבני נפגשה ב-2008 בקטאר עם מקבילה העומאני יוסוף בן עלאווי.

 

היחסים הבין שתי המדינות החלו בשנות ה-70 ונוהלו בחשאיות רבה על ידי המוסד, באמצעות אגף תבל שלו. למעשה כל ראשי המוסד מאז ועד היום בקרו בעומאן ונפגשו עם נציגיה כולל הסולטן. כמו שיוסי כהן הרמס"ד הנוכחי, ליווה את נתניהו בביקורו, כך גם עשו שבתי שביט והמשנה שלו אפרים הלוי עם רבין, ודני יתום עם פרס. 

 

הקמת הקשר היתה על רקע תקריות גבול, בין עומאן ודרום תימן, שממשלתה היתה בעלת אוריינטציה רדיקלית ופרו סובייטית ואירחה בשטחה גורמי טרור פלסטיניים ואחרים.

 

עומאן פנתה אז, בין השאר, לישראל, בבקשות לסיוע צבאי. ואכן ישראל שלחה יועצים לסייע באמון והדרכת צבא עומאן.

 

במרוצת השנים היו עוד פניות של עומאן, לקבלת סיוע ביטחוני וטכנולוגי מישראל, לאחרונה בתחום לוחמת הסייבר, אך הם לא היו בהיקף משמעותי. החשיבות ה גדולה היא בעצם קיום הקשרים, ששורדים משברים.

 

אגב הסולטן קאבוס, שהגיע לפגישות עם נתניהו, בסנדלים וגלימה מסורתית, הוא רווק בן 78 שמעולם לא היה נשוי. זהו דבר נדיר בעולם הערבי בכלל ובקרב שליטים שם. האגדה האורבנית בעומאן גורסת כי בכספת של קאבוס שמורה מעטפה, שבה רשום שמו של היורש, וזאת כדי למנוע משבר ואולי אלימות, במאבק על ירושתו, ולדאוג להעברה מסודרת של השלטון.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload