BACK

חזור

אכזבה במודיעין הישראלי: מצרים מתקשה בהבסת דעא"ש סיני

במערכת הביטחון בישראל, במיוחד בקהילת המודיעין, יש אכזבה מהקשיים של צבא מצרים להביס את דאע"ש בחצי האי סיני. האכזבה נובעת במיוחד מהעובדה שלמרות שצבא מצרים ושירותי המודיעין שלה, זוכים בשנים האחרונות לסיוע רב הן מגורמי בין מערביים והן לפי פרסומים זרים מאלה של ישראל, הם לא מצליחים במשימה.

 

בראשית השנה שמעתי מפי כמה בכירים בקהילת המודיעין, הערכות שמצרים תדביר עד סוף השנה את נגע הטרור בסיני. אך כשנותר עוד כחודש לסיום השנה, זה לא יקרה.

 

למשטרו של הנשיא עבד אל פתח סיסי היו הישגים רבים השנה בפעולותיו נגד תאי הטרור של דאע"ש, המרוכזים בעיקר בצפון חצי האי באזורים שבין רפיח, שייח זווייד לאל עריש. מספר הפיגועים שבצעו הטרוריסטים ירד באופן משמעותי, ובראשית הקיץ החולף היה נדמה שהערכת הבכירים במודיעין הישראלי תתממש.

 

תחושה זו התחזקה לאחר שכוחותיו של גנרל חליפה חפתר, השליט של מזרח לוב, עצרו והסגירו למצרים את הישאם אל-אשמאווי, שנחשב לאחד הטרוריסטים המסוכנים ביותר שפעלו בשנים האחרונות במדינה.אל אשמאווי, היה קצין בכיר בכוחות המיוחדים של צבא מצרים. ב-2012 הוא ערק מהצבא והצטרף לארגון "אנסר בית אל מקדס", שפעל בחצי האי סיני. הארגון שהיו לו מאפיינים ג'יהאדיסטים, היה אחראי למרבית הפיגועים בחצי האי וגם הוציא אל הפועל כמה במצרים עצמה.

בנובמבר,2014 כשארגון המדינה ה האסלאמית היה בשיא עוצמתו, ושלט בשטחים נרחבים של סוריה ועיראק, נשבעו מנהיגי אנסר בית אל מקדס אמונים למנהיגו ה"חליף" אבו באכר אל בגדדי. הארגון החליף את שמו ל"וליאת סיני" (מחוז סיני) של המדינה האסלמית.

 

אגב בניגוד לדיווחים שמקורם בעיקר במודיעין הרוסי ובכמה כלי תקשורת במערב, הידיעות על מותו היו מוקדמות מדי. אל בגדדי , בן ה-45, ככל הנראה עודנו בחיים.

בכיר משורות דאע"ש, שנעצר לפני כמה חודשים, במבצע מודיעיני מוצלח של עירק, טורקיה וארה"ב, סיפר באוגוסט 2018 לעיתון "וול סטריט ג'ורנל" על פגישה שהייתה לו ולבכירים נוספים עם מנהיגם. לדברי הבכיר, אסמעיל אל עיטאווי, שעצור בעיראק, הם נפגשו עם בגדדי במאי 2017, במקום מסתור ככל הנראה בגבול סוריה-עיראק ומצאו אותו "כחוש, חולני" וניכר שמצב בריאותו קשה. שירותי המודיעין של עירק, ארצות הברית, אירן, סוריה ורוסיה, ניסו לא מעט פעמים לחסל את אל בגדדי ואפשר שגם הוא נפצע פעם או פעמיים, אך שרד את המרדפים והתקיפות נגדו.

 

עד שנעצר והוסגר למצרים, נחשב אל אשמאווי למתכנן הנועז ביותר של פיגועי הטרור בסיני, שכוונו נגד כוחות הביטחון המצריים ונגד אזרחים. הניסיון הצבאי הרב שלו תורגם למבצעי טרור מתוחכמים ביותר. הארגון כמעט והצליח להתנקש בחייו של שר ההגנה המצרי, כשביקר בסיני. הטיל ששוגר פגע במסוקו שהיה על הקרקע, זמן מה לאחר שהשר ירד ממנו.

 

הפיגוע המזוויע ביותר שיזם אל אשמאווי, היה בנובמבר 2017 כשהטרוריסטים הרגו כשלוש מאות מתפללים, בתפילת יום השישי במסגד בביר אל עבד בצפון סיני.

בעקבות הפיגוע הכריז הנשיא סיסי (שוב פעם) מלחמת חורמה בארגון הטרור. הנשיא הנחה את ארגוני הביון המצריים לעשות הכול כדי לשים קץ לקבוצת מחוז סיני. שתי סוכנויות ביון אמונות על מלאכה זו. המודיעין הכללי בפיקודו של גנרל עבאס כאמל והמודיעין הצבאי בפיקודו של גנרל מוחמד אל שאחאט.

 

שניהם מוכרים היטב לבכירי צה"ל וקהילת המודיעין ונפגשו עם עמיתיהם מישראל. כאמל גם מעורב מאוד בסיוע  לישראל להשיג הפסקות אש ולהסדיר הסכם ארוך טווח עם חמאס. הוא שוקד גם על המאמצים להביא להסכם פיוס בין חמאס לרשות הפלסטינית, שיוביל, כמעט לבטח להסכם עם ישראל ולשקט לשנים בעזה..

 

בעקבות הנחית הנשיא, שני ארגוני הביו המצריים הפשילו שרוולים ויחד עמם הצבא היה נחוש יותר וגם קשוח אף אכזרי. ואכן היה נראה שכוחות הביטחון המצריים משיגים הישגים נאים במלחמה. הם שיפרו את יכולות איסוף המודיעין שלהם, הצליחו להחדיר סוכנים לרשתות הטרור ובהסכמת ישראל הכניסו כוחות מתוגברים לחצי האי. הסכמה זו דרושה, משום שלפי נספחיו של הסכם השלום מ-1979 בין שתי המדינות, רשאי צבא מצרים לקיים נוכחות מוגבלת בסיני. הגבלות אלה חלות על מספר החיילים, הטנקים וכלי הרכב המשוריינים ובעקר כלי טיס.

 

למאמץ המלחמתי של מצרים בטרור התגייסו קהילות המודיעין של ארה"ב (הסי.אי.איי. והאן.אס.אי), הביון הצרפתי, האם האי.6 הבריטי, הב.נ.ד הגרמני, ולפי פרסומים לא מעטים בחוץ לארץ, גם כל קהילת המודיעין של ישראל: אגף המודיעין בצה"ל (אמ"ן), שירות הביטחון הכללי, שיש לו חטיבה העוסקת בסיני,  (שב"כ) המוסד, כמו גם חיל האוויר.

הכותרת של פרסום בעלון המידע הצרפתי "אינטליג'נס און ליין" החודש (נובמבר 2018) הייתה "למרות הסיוע החזק מישראל, מצרים עדיין מתקשה בסיני".

בידיעה נכתב על אף המתקפה הנמשכת של צבא מצרים התאום עם ישראל יש בסיני כאלפיים פעילי טרור. כפי שכבר דווח במדור בעבר, פעילי הטרור, הבדואים המקומיים קבלו תגבורת מלוחמי דאע"ש זרים, שנמלטו משדות הקטל של סוריה ועיראק, שבה ספגו תבוסות צורבות ביותר. כביטוי למצוקה ההולכת וגוברת, הגיע שוב לפני כשבועיים, שר ההגנה המצרי מוחמד זאקי, לביקור אצל כוחותיו. מטרתו הייתה לבחון מקרוב את מבצעי המודיעין ותכניות הקרב ולעודד את המורל של כוחות הביטחון.

 

"במשך כשלוש שנים, כל קהילת המודיעין של ישראל, כולל המוסד ויחידה 8200 של אמ"ן, עבדה קשה לסייע לעמיתיהם המצרים" נכתב במאמר בעלון המידע הצרפתי, "8200 סיפקה חלק ניכר מיירוטי התשדורת בסיני. חיל האוויר הישראלי, כולל מלטיי"ם, נתבקשו באורח מואץ על ידי מצרים לפגוע במטרות של ג'יהאדיסטים בצפון סיני".

אך כאמור בחודשים האחרונים המציאות טופחת על פני המאמץ המצרי הצבאי, שמלווה גם בניסיונות לספק תעסוקה ולצמצם את הפיתוי הכספי לבדואים להצטרף למעגל הטרור. אך כנראה שלא נעשה מספיק. ולכן עדיין חצי האי רוחש טרור.

 

לישראל יש כמה וכמה סיבות טובות לסייע בהדברת הטרור בסיני. קודם כל מצרים היא בת ברית אסטרטגית וציר חשוב במה שראש הממשלה בנימין נתניהו מכנה "הברית ה סונית". הכוונה היא למערך, שמנסה לבלום את השפעת איראן במזרח התיכון ולהחלישה. 

במסגרת הברית הסונית מתקיימים מגעים, רובם חשאיים, אך אחדים גלויים, עם מדינות ערביות נוספות ובהן ירדן, ולפי פרסומים זרים גם עם אבו דאבי, אחוד האמירויות, ערב הסעודית, בחריין, סודן ועוד. מגעים אלה, לפי אותם פרסומים מאפשרים לחברות היי-טק, סייבר ונשק ישראליות למכור לחלק מהמדיניות ציוד כמו תוכנות למעקב מודיעיני, מלטיי"ם ועוד.

 

סיבה נוספת להתגייסות למאמץ המצרי, היא ברצון המובן של ישראל לשמור על שקט בגבולה הארוך ביותר ולקיים יחסי שכנות טובים. עד לפני כמה שנים היה הגבול חדיר למתקפות של טרוריסטים של חמאס או ג'יהאדיסטים שהגיעו מסיני, להברחות סמים (שנמשכות מעת לעת) ושל סחר בבני אדם: נשים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט מאפריקה (שנפסק, בזכות הקמת הגדר).

 

והסיבה השלישית היא חמאס ורצועת עזה. פעילי הטרור בסיני קיימו קשרים הדוקים מאוד עם חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגנים סלפים קטנים ברצועה. הם הבריחו להם נשק (במנהרות) ואמצעי לחימה עיקריים ובתמורה זכו להדרכה צבאית ולאשפוז של פצועים בבתי חולים בעזה. חלק ניכר מנשק זה הגיע מלוב, שבה נבזזו מחסני הצבא הלובי לאחר הפלת משטרו של מעומר קדאפי ב-2012.

 

מסלול ההברחות מלוב, החליף את הנתיב הקודם, שהחל באיראן ונמשך דרך סודאן לעזה. נתיב זה נחסם בזכות פעולות משולבות בים האדום ובסודן, שיוחסו לחיל הים, חיל האוויר, המודיעין הישראלי ותקיפות. מה שתרם עוד יותר להתייבשותו של ה ערוץ ההברחות הזה, היו הנחישות של מצרים לסכל את ההברחות הנשק בשטחה וגם העובדה שסודאן זנחה את הקשר שלה עם איראן, והצטרפה למדינות הסוניות ששלחו כוחות צבא למלחמה בתימן.

בנוסך לכל הצעדים האלה לפי "אינטליג'נס און ליין" "שירותי המודיעין של ישראל, יצרו גם קשר ישיר עם גנרל חליפה הפטר לשם החלפת מידע מודיעיני.

 

 

 

 


 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload